המרכז לטניס שולחן ירושלים גאה לאגד תחתיו מגוון רחב של שחקנים ושחקניות מכל המגזרים והאוכלוסיות, אשר המשותף להם סובב סביב האהבה לטניס השולחן וספורט הטומן בחובו חינוך לערכים.
הפעם הרשו לנו להציג בפניכם את אחד השחקנים הייחודיים בנוף, אשר מציג סיפור חיים יוצא דופן. אנחנו מתכוונים כמובן ליהושע פפר, המשחק במועדוני בית טיילור ורמת שרת מזה כ-4 שנים.
פפר בן ה-46, תושב שכונת רמות ואב ל-8 ילדים, נולד בלונדון. לישראל עלה בגיל 17, משכונת Hendon שבצפון מערב העיר, אזור שבו התקבצה קהילה יהודית ענפה. מאז ועד היום הספיק לפתח קריירה רבה בעשייה, הכוללת בין היתר את היותו רב קהילה אנגלו-סקסית המונה כ-100 משפחות, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וכן כמנהל מחלקה בקרן "תקווה" העוסקת בשורה של תכניות חינוכיות ועיוניות למען החברה הישראלית. ואם זה לא מספיק, משמש פפר גם כמו"ל של כתב עת דיגיטלי פופולארי במגזר החרדי בשם "צריך עיון", הזוכה לכ-50 אלף קוראים מדי חודש.
את הרומן עם טניס השולחן החל לדבריו כבר בהיותו נער צעיר. "התחלתי לשחק בערך בגיל 15 בלונדון. יצא לי גם להתחרות בליגה מקומית, וסך הכל מאוד נהניתי. כאשר עליתי ארצה, המטרה הייתה בעיקר להתרכז בלימוד תורה בישיבה, כך שעקב ההתמסרות לעיסוק התורני בחרתי לעשות הפסקה של כ-20 שנה``.
עם השנים מספר פפר כי הרצון לחזור לאחוז במחבט הזעיר ולחוות את טניס השולחן מחדש תמיד היה שם, אך במשך שנים רבות לא זכה למימוש. ואולם, רצה הגורל ודרכו של האחרון עם הענף הצטלבה לפני 4 שנים. "יום אחד עברתי ממש במקרה עם הרכב בשכונת רמות. פתאום הבחנתי בכמה חבר`ה עם בגדי טניס שולחן שנכנסים אל תוך אחד המבנים, ומתוך סקרנות טבעית הלכתי בעקבותיהם. תוך זמן קצר הבנתי שהגעתי לאחד מסניפי המרכז לטניס שולחן ירושלים, שם פגשתי גם בחור בריטי שהציע לי שנתחיל להתאמן יחד. התחלנו להעביר מספר חבטות, ובאותם רגעים פשוט חזרה אצלי התשוקה למשחק. התחלתי לחזור לאמונים, עד שהגעתי למועדון ברמת שרת``.
פפר מציין כי האפשרות לחזור לעסוק בענף האהוב עליו היא הרבה מעבר לספורט בלבד. "יש כמובן את הבסיס – הנאה מהמשחק, שמירה על הבריאות ועל הכושר הגופני, וחדוות התחרות. אך עבורי, זו גם הזדמנות להשתתף בזירה יפהפייה של החברה הישראלית, לפגוש דמויות וליצור חברויות שאינן מובנות מאליהן באזורים הרגילים שבהם אני חי ופועל. אנחנו צריכים כמה שיותר היכרות, כבוד הדדי ואחווה בתוך החברה הישראלית, ואני מקווה לתרום לכך בתור אחד הנציגים החרדיים הבודדים בענף``.
מהן התגובות של המשפחה והחברים לעיסוק שלך בטניס שולחן?
"רב חרדי שמשחק טניס שולחן אינו דבר הכי שגרתי, והתגובות נאות בין "טוב, הוא חוּצְנִיק" לבין "וואו, אולי גם אני יכול". בצד המשפחתי יש לנו שולחן בבית והילדים עצמם משחקים ברמה לא רעה, ואני אפילו מאמן אותם קצת לפעמים. יש להם בסיס שיאפשר להם להשתלב בענף, ככל שיבחרו בכך אחרי תקופת הישיבה``.
אתה גם מייצג את המועדון בליגה א`. איך זה מרגיש?
"מרגיש נהדר, מלא חוויות! אספר לכם סיפור. פעם אחת יצא לי להשתתף במשחק ליגה צמוד מאוד. היריב בצד המפסיד היה אמנם מאוד מאוכזב בתום משחק מותח, אך אמר לי לתומו שהיה רוצה לכעוס, אבל מכיוון שהאוירה כל כך חיובית, פשוט זה לא אפשרי מבחינתו. הסיפור מייצג היטב את הרוח. יש כמובן הפסדים לצד נצחונות, אבל נהנים ולומדים מכל משחק ומנסים להשתפר. בקבוצה עצמה אני משתף פעולה עם איתן קירש, אורי צור וגיא קליג, והפכנו לחברים קרובים – קבוצה מגוונת מאד ומלכודת מאד``.
פפר מבקש לשים את האצבע על הייחודיות של המועדון, שלדבריו הינו מקום עם נשמה אדירה. "המרכז לטניס שולחן ירושלים הוא מועדון מופלא, שבנוי כל כולו בהשראתו של דודיק אלטרץ, שמשרה אווירה חיובית וחברתית נפלאה. דודיק הוא אדם יוצא דופן שחי את המשחק, אבל חשוב מכך, הוא קודם כל בן אדם חיובי שמקרין טוב ואכפתיות בכל מקום שאליו הוא מגיע. המועדון משקף במובן זה את הערכים הללו. מחד, יש רצון כמובן להגיע להישגים, אבל לשנייה לא שוכחים בו את האנושיות, האכפתיות והאחווה. יש לא מעט שחקנים שומרי מצוות, והמועדון עושה כל מאמץ להתחשב בכך. מועדון יהודי לתפארת העיר ירושלים``.
פפר, שהשתתף באליפות הפועל האחרונה, מספר כי הוא שואף להמשיך ולהשתפר כשחקן מן המניין במועדון, ובאותה נשימה לשלב את הרוח היהודית בתוכו. "מאחל לעצמי ולמועדון שלנו שבעזרת ה`, נצליח לעמוד בכל המטרות שלנו, והכי חשוב שנשמור על הלכידות החברתית יחד."
