בימים אלו מציין דני ליבשיץ 30 שנות פעילות באגודת המרכז לטניס שולחן ירושלים. תקופה יוצאת דופן במהלכה ביסס האחרון את מעמדו כאחד מעמודי התווך של האגודה, וכמי ששמו הולך לפניו.
אז מי מכם שבכל זאת לא מכיר את האיש, הרשו לנו להציג אותו בעבורכם. הוא בן 38, תושב שכונת גילה, המתפרנס למחייתו כאחראי על קו חלוקת לחם ברחבי העיר.
במקור הוא מאוקראינה, כאשר לישראל עלה עם משפחתו בגיל 7. תחילה התגורר בבאר-שבע, אך מהר מאוד מצא את מקומו בירושלים, העיר בה התאהב.
את משחק טניס השולחן החל לשחק כבר בגיל צעיר. ``תמיד הייתי הנמוך והכי קטן מבין כל החברים, כך שהייתי צריך לחפש דרך להתבלט. בניגוד לענפי ספורט אחרים בהם הגודל שלי היה בעוכריי, מצאתי שבטניס שולחן `הגודל לא קובע`, אלא דווקא תכונות אחרות כמו ערמומיות, מהירות ואינטליגנציה שכנראה התברכתי בהם``, כך לדבריו.
ההיכרות עם אגודת המרכז לטניס שולחן ירושלים התרחשה כבר בהיותו בן 8. ``במשך חצי שנה ההורים שלי חיפשו מקום בו אוכל להתאמן, ובסופו של דבר דרך חברים של הוריי מצאו את האגודה. הגעתי לאימון ניסיון בבית טיילור בקריית יובל, נפגשתי עם דודיק ומאז הכל היסטוריה``.
דני מתאר כיצד הקריירה הספורטיבית שלו הלכה והתקדמה בקצב מהיר במיוחד. ``מהר מאוד נשאבתי פנימה. בגיל נוער הייתי מתאמן כל יום, ולמעשה מגיל 16 אני משחק באופן סדיר בליגות האיגוד, ובמקביל גם מאמן. יצא לי להדריך יחד עם דודיק גם את נבחרת הנכים ואפילו לנסוע יחד איתם למספר תחרויות באירופה. אלו אירועים מכוננים שאני מאושר שיצא לי לקחת חלק בהם``.
אתה מייצג השנה את האגודה בליגה הלאומית. איך הולך לכם השנה?
``אני משחק בקבוצה יחד עם אביב עמידור ויובל בץ, שני שחקנים צעירים ומוכשרים במיוחד. אני משמש כסוג של מבוגר אחראי שם, למרות שהם אלו שנותנים בעיקר את הטון. אני מצידי משתדל להשרות מהניסיון שלי. אמנם התחלנו את העונה בצורה קצת מקרטעת, אבל מאז עלינו על דרך המלך ומשיגים רק ניצחונות. המטרה היא להתברג בפלייאוף העליון, ומשם לעשות את מיטב יכולתנו. לעלות ליגה יהיה קצת יומרני, שכן יש הרבה שחקנים מצוינים בליגה, אבל אנחנו בהחלט מסוגלים להתמודד בכבוד מול כל קבוצה``.
עם יד על הלב, מהו הערך המוסף של המרכז לטניס שולחן ירושלים?
``וואו. קשה להסביר במילים עד כמה האגודה הזו השפיעה על החיים שלי. למעשה, מאז שאני זוכר את עצמי הייתי ילד בעייתי. המועדון הזה הוכיח מאז היווסדו כי הוא מקבל כל ילד או ילדה, ואוסף אותם כחלק ממשפחה חמה ומחבקת. אני גאה להיות חלק מאגודה שדואגת ואכפתית כלפי השחקנים שלה בצורה בלתי רגילה, עד לפרטים הקטנים ביותר. אם זה אומר לתת פוש לשחקנים מתקשים, לגייס מאמנים מנטליים ובכלל להקצות את המעטפת הרחבה ביותר על מנת להפוך את השהות של כל מי שמשתייך לאגודה לנעימה יותר. לאורך השנים, האגודה הזו לימדה אותי כיצד להפוך לאדם טוב יותר. כולי תקווה שהערכים הללו ימשיכו ויתגלגלו הלאה גם לדורות הבאים``.
מה תאחל לאגודה לקראת השנה הלועזית החדשה?
``אני מאחל המון הצלחה לחבריי במרכז לטניס שולחן ירושלים, הן ברמה המקצועית, והן ברמה האישית. מעל כולם, חשוב לי להוקיר תודה ולברך את מנהל האגודה, דודיק אלטרץ, שיקבל נחת מהמועדון היקר הזה, כפי שמגיע לו. התרומה שלו למען האגודה היא יוצאת דופן, ועל כך מגיעה לו כל הערכה אפשרית``.
דבר מנהל המרכז לטנ``ש ירושלים, דודיק אלטרץ: ``אני מאמן את דני מאז גיל 8. הכרתי ילד `לא פשוט`, אבל עם לב ונשמה ענקיים. זיהיתי בו את הכישרון האדיר, ובמיוחד את הרצון העז ורוח הלחימה, שהוא מוכיח את עצמו במרוצת הזמן כשחקן מצוין, ובהמשך גם כאחד המאמנים המוכשרים באגודה, אשר גידל תחתיו דור של שחקנים מצטיינים, עד שהחליט לעבור לעבוד בתחום אחר.
גם היום דני נחשב לאחד משחקני הליגה הלאומית הטובים ביותר. יש לו את הסרבים הכי טובים ומהירים בירושלים לבטח, ואולי גם בארץ. ניסיונו הרב מסייע לחבר`ה הצעירים שלנו. אני מקווה שנהנה משירותיו כשחקן לעוד הרבה שנים, ואולי בעתיד שוב כמאמן``.
