ברכות לקבוצת הנשים הבכירה של האגודה, הפועל ``שומרה`` ירושלים, שסיימה שלשום (שלישי) את עונת 2021/22 עם תואר סגנית אלופת המדינה זו השנה השלישית ברציפות.
הייתה זו עונה מרובת טלטלות ואתגרים עבור הקבוצה המוכשרת, שהצליחה לסיים את מחוז דרום בפסגת הטבלה, בדרך להמשך סדרות פלייאוף איכותיות בהן הוכיחה כי היא בהחלט שייכת לליגה של הגדולות.
על אף היריבה הבלתי מנוצחת שניצבה בפניה בסדרת הגמר, בדמותה של מכבי בנות הרצליה, הדאבליסטית הגאה מזה למעלה מעשור, הוכיחו הירושלמיות כי הן מסוגלות להסתכל ליריבה הקשוחה ``בלבן של העיניים`` ולספק סדרת גמר תחרותית במיוחד.
לאחר הפסד 3:2 במפגש הראשון שהתקיים באולם ארמון הנציב לעיני 50 צופים נלהבים והסתיים עם תחושת החמצה, נערך ביום שלישי האחרון מפגש נוסף בהרצליה. על אף הניסיונות המרשימים של הקבוצה, הייתה זו מרינה קרבצ`נקו הבלתי נגמרת שהוכיחה יכולת פנטסטית וסחפה את קבוצתה לניצחון במפגש כולו (0:3 מול שני גראואר; 1:3 מול כרמית דור; 1:3 בזוגות יחד עם שרית חוזה מול דור/גראואר). כרמית דור סיפקה את הנקודה היחידה לזכות ירושלים בהתמודדות (1:3 מול שרית חוזה).
תגובות
כרמית דור (29), השחקנית המובילה של הקבוצה ואלופת ישראל, סיפרה בהתרגשות על העונה שחלפה. "כמובן שיש תחושת פספוס, שכן האמנו לאורך כל הדרך שאנחנו מסוגלות לנצח את הסדרה הזו, אבל זהו הספורט. למרות שעל הנייר להרצליה יש מסורת יוצאת דופן של אליפויות והיותה כוח משמעותי בליגה בהובלת מרינה קרבצ`נקו, הגענו במטרה לנצח ולמעשה היינו הכי קרובות מאי פעם להפתיע אותן, כשהצלחנו להתמודד שווה בשווה. אני יותר מגאה בנו כקבוצה על התצוגות שסיפקנו, למרות התוצאה בסיום".
בהתייחס לתובנות מההפסד בסדרת הגמר, אומרת דור: "אנתח את הדברים שעבדו פחות טוב מבחינתי ברמה המקצועית והטקטית, ואחזור בשנה הבאה טובה יותר. אין לי ספק שברגע שאשפר את הדברים הללו, אצליח להתקדם שלב אחד נוסף בקריירה שלי. בכלל, אני מאמינה שרק דרך הפסדים אפשר ללמוד. אני מאוד אוהבת את האתגרים, ובמיוחד את המשחקים מול הקבוצות והשחקניות החזקות ביותר, כפי שיש להרצליה. זה מצליח להוציא ממני את המיטב, יחד עם רצון להמשיך לעבוד חזק באימונים על מנת להשתפר".
לגבי ההתמודדות מול הרצליה, מציינת דור כי "במשחק הראשון בזוגות אמרתי לשני שהמפתח עבורנו במידה ונרצה להתמודד כראוי מול הרצליה, יתנקז למשחק הזוגות, שכן אם נצליח להביא את החברות בינינו מחוץ לשולחן אל השולחן עצמו, יש לנו סיכוי. אני חושבת שהרבה בזכות היישום של הדבר הזה הצלחנו לנצח את משחק הזוגות במפגש הראשון בסדרה".
ביחס ליכולת שהפגינה לאורך העונה, הוסיפה: "הייתה לי עונה מעולה מבחינה אישית. ניצחתי את כל השחקניות בכל המסגרות, מלבד מרינה, ככה שזה נותן לי הרבה ביטחון לקראת המשך הדרך. חשוב לי לומר שזו זכות אדירה עבורי לשחק במעמדים הללו בכל פעם מחדש. תודה גדולה לדודיק שהחדיר בנו אמונה ומוטיבציה, וליתר הבנות – שני, קטיה, יאנה וג`ניה. כל אחת מהן, בין אם שיחקה או לא, נתנה תרומה ענקית והיוותה חלק מקבוצה מגובשת ומלאה בפרגון הדדי".
שני גראואר (27) עבורה הייתה זו העונה הראשונה במדי הקבוצה, לאחר שהצטרפה ממכבי רחובות, סיפרה על תחושותיה: "הייתה שנה מדהימה מכל הבחינות. מהרגע הראשון שהגעתי לכאן נתנו לי להרגיש כמו בבית. דודיק וכל הבנות. התחברנו מיד וזה בהחלט ניכר גם במשחקים. לאורך העונה שיחקתי טוב, ובמיוחד בשני המשחקים הראשונים בגמר מול הרצליה אני שמחה שהצלחתי להעלות את הרמה שלי. שיחקנו באמת מצוין מול הרצליה, כך שגם אם הפסדנו זה לא סוף העולם. נלחמנו עד הרגע האחרון וזה מה שחשוב. אמנם זה לא הספיק כדי לזכות בתואר, אבל אנחנו לוקחות הרבה מהסדרה הזו קדימה. אין לי ספק שבעונה הבאה נבוא עוד יותר מוכנות וחדורות מטרה, נתאמן כמה שיותר וננסה הפעם להשלים את המלאכה עם תואר לארון הגביעים של האגודה".
יאנה רודניצקי, הוותיקה שבחבורה, המשחקת במדי הקבוצה מזה כ-15 שנים, הוסיפה: "אמנם לא שיחקתי השנה יותר מדי, אלא נתתי את הבמה לבנות החדשות שהצטרפו, אבל עדיין זה כבוד גדול להיות חלק מהמועדון המפואר הזה. לאורך כל השנים תמיד היינו קבוצה מאוד מגובשת, חמה עם יחסים מדהימים בין הבנות. גם השנה המשכנו בקו הזה, כאשר גם הבנות החדשות השתלבו נהדר. הפכנו למשפחה לכל דבר, כולל דודיק, אדם מדהים, משקיע, אכפתי ומלא ברגישות שתומך בנו בכל פעם מחדש. זה פשוט כיף להיות חלק מהמועדון הזה".
