מועדון הפועל ירושלים שמח להציג בפניכם ראיון מיוחד עם אחד השחקנים הוותיקים והמוערכים אשר מצא לנכון להמשיך את הקריירה המופלאה שלו בקרבנו. אנחנו מתכוונים כמובן לאחד והיחיד – גיל ברכה, מהשחקנים הגדולים שצמחו מאז ומעולם בטניס השולחן הישראלי, ווינר גדול ומי שהשיג כמעט הכול בקריירה ענפה ורצופה בהישגים כבירים.
הוא החל לשחק טניס שולחן בגיל 9, בעיר גדרה, בה נולד וגדל, ומשחזר כבר בראשית הראיון את ימיו הראשונים בצוותא עם המחבט והכדור הזעיר. ``הוריי דחפו אותי מהרגע הראשון לעסוק בספורט. לא היה להם כסף לטניס, כך שמפה לשם מצאתי את עצמי נחשף לטניס השולחן``, הוא נזכר בערגה. ``בדיעבד, זו הייתה אחת ההחלטות הטובות שלהם כלפיי שמקנות לי עד היום אושר צרוף יחד עם קריירה רבת שנים עם המון הישגים וחוויות בלתי נשכחות``.
ראשית דרכו של גיל בענף החלה למעשה במועדון הפועל רמת גן תחת הדרכתו של המאמן המנוח, אהרון גולדברג ז``ל. כבר בגיל 10 השכיל לזכות באליפות ישראל לגילאי 11, כשמכאן ואילך החל להתאמן תחת יוסי בוגן, אימונים אינטנסיביים של 5 שעות מדי יום. ``הרגשתי ממש כמו דג ששוחה במים``, הוא נזכר. ``מצאתי את עצמי כשחקן כשרוני מאוד כבר מהרגע הראשון, נייד וזריז עם עבודת רגליים טובה. לשמחתי, הצלחתי לתפוס מהר את ההוראות של המאמנים שלי, יחד עם תשוקה גדולה שהייתה לי ללמוד ולהשתפר``.
בגיל 12 המשיך גיל להפגין את איכויותיו, הפעם כשסיים שני באליפות ישראל לגילאי 13. בשנים הבאות הוא כבר ``לא הותיר שבויים`` אחריו, כשהצליח לזכות באליפות ישראל ברצף במשך 5 שנים. במקביל לקח האחרון חלק קבוע במדים הלאומיים - הופעת הבכורה שלו כשחקן נבחרת מן המניין הייתה כבר בגיל 15 במסגרת אליפות העולם ביפן, כשבהמשך הוביל את הנבחרת יחד עם דרור פולק ויוסי בוגן באליפויות עולם ואירופה נוספות. הוא המשיך לייצג את ישראל במסגרות הבינלאומיות עד 1995, כשהוא מעיד על עצמו כמי שהתרגש בכל פעם מחדש לשחק למען הדגל. אגב, הישג השיא שלו במדי הנבחרת הוא מקום 26 במסגרת אליפות עולם קבוצתית שנערכה בשוודיה, לפני 35 שנה (1985).
ברמה הקבוצתית ייצג גיל עד גיל 25 את הפועל רמת גן, יחד עם יוסי בוגן וראש עיריית גבעתיים בהווה, רן קוניק. יחד זלל עם המועדון לא פחות מ-5 אליפויות ו-4 גביעי מדינה. לאחר מכן המשיך את הקריירה מספר מועדונים נוספים, ביניהם מכבי תל-אביב, הפועל חולון והפועל ראשון לציון. הישג נוסף וראוי לציין הגיע בדמות זכייתו בתחרות ע```ש לוסיאן לוי ב-1990, שהוכרה אז כאליפות ישראל הלא רשמית.
בשנת 2004 החל גיל לעבוד בכנסת ישראל, שם הוא משמש גם כיום כמנהל הרכש כשתחתיו מסגרת אחריות רבות. ``זה תפקיד מאוד מאתגר עם המון אחריות. אני למעשה אחראי על כל הציוד שהכנסת רוכשת, בין אם מדובר בתחזוקה, חשמל, גינון, מיזוג, חדר כושר, ועוד ועוד). במסגרת תפקיד הוא נוטל חלק פעיל יחד עם הקבוצה בליגה למקומות עבודה, שם הוא משתף פעולה עם לא אחר מאשר יו``ר הכנסת, יולי אדלשטיין, שמעון בלוך ואודי שרון, המשמש גם כמנהל המקצועי של הקבוצה. ``אנחנו מתאמנים יחד בכנסת, יש לנו שולחן וזה תמיד כיף להפיג את המתח או שגרת העבודה במשחק טוב. בשנה שעברה הפסדנו במחוזיאדה, אבל השנה אנחנו מתכננים לצרף שחקן חיזוק שיוכל לסייע לנו אולי להתמודד על התואר בדרג א` ``.
ומה באשר להפועל ירושלים? הרומן של גיל עם המועדון, החל בזכות היכרותו רבת השנים עם דודיק אלטרץ. ``מצאתי בית חדש עם אנשים יקרים, בהובלתו של דודיק, שהוא מנהל בחסד עליון``, מכריז גיל בגאווה. ``אין הרבה, אם בכלל, מנהלים כאלו בארץ, שנותנים כל כך הרבה מעצמם למען השחקנים. יש כאן במועדון ערבות הדדית ואווירה חיובית, וזה מה שהופך אותו לכל כך מיוחד בעיניי``.
במהלך השנים הצליח גיל להוכיח את מעמדו הרם בענף, כשהוא משמש כ``קבלן עליות`` ומצליח להוביל קבוצות בליגה הארצית והלאומית להעפיל לליגות בכירות יותר. העונה הוא משתף פעולה עם בן זוסמן, סרגיי ויינטראוב ודני ליבשיץ בליגה הלאומית, אולם רומז כי לקבוצה אין רצון אמיתי לעלות לליגת העל בעונה הבאה, היות ולאגודה כבר קיימת קבוצה בליגה זו.
ברכה הוא גם מאמן מנוסה, שהצליח לקדם במהלך השנים שחקנים צעירים רבים, ביניהם אביב עמידור, בן סורוקין, אורי יצחקי, יובל בץ, אור שטיין ואחרים, שהתפתחו לשחקנים מובילים בזירה המקומית. ``יש הרבה חבר`ה צעירים שמתקדמים מאוד יפה במועדון. כיום אני יכול לשים את האצבע על בן סורוקין ועמנואל כהן, שנראים מצוין ועובדים קשה כדי להצליח. דודיק ואנוכי משתדלים לתת להם את המקסימום ולשתף אותם בניסיון הרב שצברנו``.
לסיום, גיל מבקש לשתף את הדור הצעיר בטיפ אישי, שלדבריו חשוב שיוטמע בהם כבר בגיל צעיר: ``טניס שולחן הוא ענף מדהים שכיף לשחק ולגדל לתוכו. יחד עם זאת, זהו ענף ספורט תובעני שמצריך השקעה גדולה. רק מי שישקיע באמת ובתמים את כל כולו ויחתור להשתפר בכל אימון, יוכל להתקדם. כולי תקווה שהענף שלנו יפרח, ויחזור לתור הזהב שלו כפי שהיה בשנות ה-90``.
