הפועל שומרה ירושלים סגנית אלופת ישראל בליגת העל לנשים

בשבוע שעבר נערכו שני משחקי סדרת הגמר מול קבוצת בני הרצליה במשחק בית וחוץ.
הסדרה הסתיימה בתוצאה 2:0 לטובת הרצליה, אבל לא לפני שבנות הרצליה נאלצו לעבוד קשה.
כרמית דור הירושלמית הצליחה לגבור פעמיים על שרית חוזה המצוינת. במשחק הראשון בהרצליה זה הלך קשה וצמוד ובסיום 3:1 לכרמית כשכל המערכות מסתיימות בתוצאה 11:9. המשחק בירושלים כבר היה בשליטה מוחלטת של כרמית ששיחקה מצוין ולא נתנה לשרית להיכנס כלל למשחק.
מרינה קרבצ`נקו, טניסאית השולחן הטובה ביותר בארץ מזה למעלה משני עשורים, לא הותירה צ`אנס לירושלמיות.
ניצחה גם את כרמית 3:1 במשחק שנערך בהרצליה ו 3:0 בירושלים וכן גברה פעמיים על יאנה רודניצקי בתוצאה 3:0
בשני המשחקים שרית גברה על יאנה 3:0 כשהיא לא מתקשה מול סגנון משחק ההגנה.
בסיום כאמור, 2:0 בסדרה להרצליה

למרות ההפסד, היתה זו כאמור העונה הטובה ביותר של קבוצת הנשים. והקבוצה בהחלט מיצתה את מלוא יכולתה.
הקבוצה סיימה כאלופת מחוז דרום, עם 9 ניצחונות לעומת הפסד בודד. השיא הגיע בחצי הגמר כשהקבוצה ניצחה את סגנית אלופת המדינה בשנים האחרונות, קבוצת הישגי כרמיאל בתוצאה של 2:0 בסדרה, תוצאה שאף אחד לא האמין שתהיה.
הנה דברי סיכום שהיה לאלופות להגיד על העונה החלומית.

כרמית דור, שללא ספק היתה הגורם המרכזי במהפכה שהתחוללה בקבוצה השנה:
"בתחילת העונה היה לי vision שאנחנו מעפילים לגמר. בזמנו, זה היה נראה דמיוני, אבל אני מאמינה שאותם חלומות מניעים אותנו קדימה ועוזרים לנו לצאת מאזור הנוחות. אני חושבת שזו הייתה העונה הכי טובה בקריירה שלי!, ולא פחות חשוב, גם הדרך הכי מהנה. מהרגע הראשון שהגעתי למועדון החדש, כולם קיבלו אותי בזרועות פתוחות ונתנו לי ההרגשה שאני חלק ממשפחת הפועל ירושלים. הגעתי לקבוצה עם אווירה חיובית שבה משחקים טניס שולחן קודם כל מתוך אהבה טהורה לענף.
אני רוצה להודות לדודיק, מאמן מספר 1! זו זכות גדולה עבורי לעבוד עם מאמן ברמתו של דודיק, וכיף גדול לחזור ולשתף פעולה, ולהשיג ביחד מטרות חדשות. הוא יודע כיצד לאתגר אותי ולדרוש ממני את הטוב ביותר, ביחד עם אנושיות ורגישות.
וכמובן, לקבוצת הנשים המדהימה, שבזכות הביחד, הפרגון והתמיכה האינסופית אחת לשנייה, הצלחנו להגיע להישג המדהים הזה. לכל אחת יש חלק משמעותי בהצלחה העונה.
יאנה רודניצקי, שהמון בזכותה הפתענו את כרמיאל בחצי הגמר.
"אני סוחבת פציעה במרפק כבר שנה וחצי, ולאורך העונה הסדירה שיחקתי מעט משחקים.
רק בשנה שעברה ג`ניה ואני נלחמנו בכלל על ההישארות בליגת העל ועשינו זאת גם בהפתעה מוחלטת, והעונה נאבקנו על האליפות – לא יאומן!.
בתחילת העונה, דודיק בישר לנו שמצטרפת אלינו לקבוצה, כרמית שחקנית מצוינת, כך שהחשש מלרדת ליגה חלף. אחריה הצטרפה גם אסתי אקרמן המצוינת ומצאנו את עצמנו בסופו של דבר כאלופות מחוז דרום!! – ממקום אחרון בשנה שעברה למקום ראשון בעונה זו, מטורף!!!
לצערנו, בשל מגפת הקורונה, אסתי עזבה את הארץ וחזרה לארה"ב ונאלצתי להחליפה בסדרות חצי הגמר והגמר. הייתי נתונה במתח רב, שמא אני "יהרוס" לקבוצה את ההישג המדהים.
דודיק אמר לנו שהסיכוי לנצח בחצי הגמר הוא לא גבוה, ואכן על הנייר היה נראה שאמנם כך. הדבר הוריד מאיתנו לחץ והגענו בעיקר ליהנות מחוויית המעמד ומהמשחק.
לא להאמין אבל ניצחנו בחצי הגמר פעמיים (3:0 ו 3:1), חשתי אנרגיות מטורפות ותחושת סיפוק אדירה. הניצחון נתן לי ביטחון שהכל אפשרי גם בגמר, אבל שחקניות הרצליה מאד מנוסות נגד סגנון הגנה. מאד רציתי לנצח לפחות משחק אחד בגמר, אבל זה לא הלך.
בסופו של דבר, ההישג הקבוצתי הוא אדיר, ונותן לי חשק רב להתאמן ולשכפל את ההישג גם בעונה הבאה. יש לנו קבוצה מהממת, עם שחקניות חזקות וחשוב מכל, מפרגנות ומעודדות.
תודה לדודק על הליווי, התמיכה ההדרכה והעידוד, ולג`ניה שאני משחקת איתה באגודה כבר יותר מ 20 שנה שליוותה אותנו בכל המשחקים, נתנה לנו רוח גבית והיתה שותפה לניצחונות בעונה הסדירה ובגביע.
בשורה התחתונה – אין על הקבוצה שלנו. נעשה זאת שוב בעונה הבאה?"

ג`ניה שטרן, ותיקת השחקניות באגודה, שלה זכויות רבות בקבוצה: "טניס שולחן זה לא רק טכניקה וטקטיקה, אלא גם המון רגש, כמו שמחה על מהלך יפה או צער אחרי הפסד. בליגת העל לנשים, אין שחקניות חלשות. כל משחק ברמה הזאת הוא "מלחמה" שדורשת מאמצים פיזיים ורגשיים אדירים. צריך לשמור על קור רוח וריכוז גבוה לאורך כל המשחק. אני חושבת שבזכות אהבתו הגדולה למשחק של המאמן שלנו, דודיק שמכיר את כולנו היטב אישית ומקצועית, מכיר את החולשות והחוזקות של כל אחת, הוא מצליח להביא אותנו להישגים. תמיד מלווה אותנו לפני, במהלך ואחרי המשחק, אומר לנו להנות ולשחק משוחרר עד הנקודה האחרונה, מעודד ובמקרה והפסדנו רואה את זה רק כדבר שצריך ללמוד ממנו ולהשתפר.
למזלנו, העונה אסתי וכרמית חיזקו מאד את ההרכב של הקבוצה ובנוסף גם יאנה שיחקה מצוין במשחקים החשובים בחצי הגמר וניצחה יריבות חזקות מאד. אני שמחה ששיחקתי בחלק מהמשחקים וגם תרמתי להצלחת הקבוצה.
אנחנו מבטיחות להמשיך ולהשקיע לקראת העונה הבאה".

הצעירה מכולן שכרגע כאמור נמצאת בארה"ב, אסתי אקרמן, שבמהלך העונה הפסידה רק משחק אחד: אני באמת מרגישה שבורכתי בכך שניתנה לי האפשרות לשחק בהפועל ירושלים. זו היתה זכות ענקית בשבילי לפגוש ולהתאמן עם אנשים כל כך מיוחדים ויוצאים מן הכלל. כל אימון תמיד היה מלווה בחיוך וכולם תמיד דאגו ושאלו לשלומי. מיד ראיתי וחשתי את החום והאכפתיות שכולם מפגינים.
מבחינתי זה היה כל כך מועיל ומשמעותי להתאמן עם פרטנרים מדהימים שלא רק שדאגו לקחת אותי ממקום מגוריי לאימונים, להכיר לי את הארץ, אלא גם דחפו אותי להיות השחקנית הכי טובה שאני יכולה.
זה תמיד היה כל כך מרגש להיות חלק מהמשחקים ולהיות חלק מהקבוצה המיוחדת הזו תחת הובלתו של דודיק. אני כל כך מוקירה את דודיק על כל היחס המיוחד שקיבלתי ממנו, תמיד היה שם בשבילי בכל בעיה, תמיד היה נכון לתת לי עוד אימון ותמיד ידע איך להדריך אותי ולתת עצות טובות במהלך המשחקים.
אני כל כך גאה בכל השחקניות על ההישג היוצא דופן הזה ותמיד ידעתי שאנו יכולות לעשות זאת! תמיד כולן עודדו אחת את השנייה ורצו שכל אחת תשחק את הטוב ביותר שלה. בשל כך אני חושבת שהיינו כל כך מוצלחות השנה ויכלנו להציג רמה כל כך טובה! נהנתי מכל רגע בקבוצה ואני אזכור את העונה הזו לנצח. קדימה ירושלים!!!

דודיק אלטרץ, המאמן ומנהל האגודה: "אחרי מילים כל כך מחממות את הלב של השחקניות, אין לי הרבה מה להוסיף, אלא רק שהן ענקיות!!. כל אחת מהן תרמה את חלקה החשוב לעונה הבלתי נשכחת הזו, תמיד נלחמו ועשו את המיטב ומבחינתי זה מהות הכל.
מודה להן מאד על המאמצים שהן עשו השנה ואני מאמין ומקווה שאנחנו מתחילים פה משהו חדש בקבוצת הנשים שילך וישתפר עוד בעתיד".